top of page
  • תמונת הסופר/תMartin van den Bergh

The war against our negative traits -

עודכן: 25 באוג׳ 2023

המלחמה נגד היצר הרעהמלחמה נגד היצר הרע

יש כמה מפרשים ובתוכם המעם לועז וכן בספר 'שני לוחות הברית' של הרב ישעיהו הלוי הורוביץ שמצצתים מדרש אחד.

שהיה חסיד אחד ששמע שהמלך אלכסנדר יכנס לעיר יחד עם חילו, לאחר שחזר ממלחמה גדולה וקשה, שבה נחל נצחון על איביו וכבשם.

ויהי בבואם העירה נכנסו בשמחה רבה. אמר החסיד – איני מבין לשמחה מה זו עושה. אומנם חזרתם מן המלחמה הקטנה. וכל האנשים בשומעם זאת, מלאו פיהם שחוק. ואמרו – האם ראיתה מימיך מלחמה גדולה הזו שלחמנו. ענה להם החסיד. זו לא מלחמה גדולה. זו מלחמה קטנה. המלחמה הגדולה היא המלחמה שצוה ד' לכל אחד ואחד ללחם נגד היצר הרע.


לכל בני אדם יש לו היצר הטוב והיצר הרע וכן כתוב בספר בספר 'שני לוחות הברית' - "כי אף שפשוטה של הפרשה מדברת נמלחמה ממש, מכל מקום רומזת ג"כ על מלחמת האדם עם יצרו".

בחודש אליל עלינו לעשות חשבון נפש לקרת יום הדין בראש השנה ואחת המצוות עלינו לעסוק בה היא מצוות התשובה. וחלק מצוות התשובה שעלינו להתגבר על היצר הרע, כמו שכתוב במדרש תנחומה - ומה רפואתו של יצר הרע? היא התשובה,

ולכן ראוי שתחילת פרשת כי תצא עומדת לנו עכשיו בחודש אלול, שמביאה לנו ענין אשת יפת תואר שבויה בזמן מלחמת רשות, שאפשר ללמוד כמה לקחים ממנה בענין המלחמה נגד היצר הרע.

כתוב בתחילת פרשתינו:

כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃

וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃


היו מאומות העולם שהשתמשו בנשותים ככלי נשק מלחמה ואפילו נשותיהם שהיו נשואות, כדי לפתות חיילי אויביהם. ובמיוחד העמים שעמדו נגד בני ישראל ניסו לפתות אותם באיסורי יחסים כמו שנזכר בפרשת בלעם.

לחיילים של בני ישראל לא היו להם רק האתגרים שעמד נגדם בזמן מלחמה. גם היה להם את הפיתוי החזק להתיחס עם הנשים הן ביחסים אנתימיים.

על זה אומר רש"י

לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, שֶׁאִם אֵין הַקָּבָּ"ה מַתִּירָהּ יִשָּׂאֶנָּה בְאִסּוּר, אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ סוֹפוֹ לִהְיוֹת שׂוֹנְאָהּ,


פירוש זה מבוסס על הגמרא במסכת קידושין בסוף דף כא:

– לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע. מוּטָב שֶׁיֹּאכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׂר

תְּמוּתוֹת שְׁחוּטוֹת, וְאַל יֹאכְלוּ בְּשַׂר תְּמוּתוֹת נְבֵילוֹת.


אף שאסור לאכול בשר מחיה חולה ובמיוחד שיש לה מחלת סכנת חיים, אומרת הגמרא – מה יותר גרוע מזה לאכול בשר מחיה שחוטה שהיא חולה, או לאכול מבשר נבילות מחיה שלא נשחטה.


אולי מפירוש רש"י זה, נותן לנו היתר איך להתיחס עם האשה השבויה.

אבל נראה שהתורה לא מתירה אותה כFREE FOR ALL להתנהג איתה באופן חופשי.


הגמרא שלנו בקידושין כב ממשיך, ומְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנָּה בַּמִּלְחָמָה – פירוש - שלא להתנהג איתה כחופשיה ולהבזות אותה. וכשלוקחים אותה התורה מגדירה לנו כמה תנאים

התנאי ראשון הוא, שהחייל יביא אותה אל תוך ביתו ולהחליף בגדיה הנאים לבגדים מנובלים. והיא תשב בפתחה של הבית ירח ימים והיא תבכה לאבי ולאמה. הרמב"ם במורה נבוכים אומר שתנאי להעמיד אותה בפתח הבית לא רק שהחייל ימאס ממנה, אלא גם לתת לאשה האפשרות להתאבל על הוריה.

לכן אפשר ללמוד מזה שלא רק דברה התורה נגד היצר הרע. הכוונה היא - שלא לזלזל אותה, ולא להתנהג איתה כסתם חפץ שביה. וגם לתת לחייל אפשרות לחשוב מה יכול להיות התוצאות השלילות מהזיווג איתה – שבסוף ישנאה והיא תוכל להוליד לו בו סורר ומורה.

אבל בכל זאת החייל חייב להתנהג עם האשה הזאת כיהודיה אחרי שהיא התגיירה והיא תהיה אשתו.

לכן אם בסוף הוא ישנאיה אסור להתנהג אתה ולמכור אותה לעבדות, אלא חייב לשלוח אותה לחירות כמו שבתוב בתורה - - וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ (ס)

וכן אומר הרמב"ם אפילו לא שולחים אותה בחזרה לבית אביה בתקוה שהיא תשאר כיהודיה.

וכן ידוע לנו שבזמן מלחמה ולחירום צריכים להתגבר יותר ולשמור על כבודם של הבריאות אפילו שהם האויב. אולם כשיש סכנה לחיינו, לא רק שמותר להרוג אותם, אלא צריכים להרוג אומם. כך כתוב בגמרא סנהדרין (עב) "והתורה אמרה אם בא להורגך השכם להורגו" אם עומד האויב נגדינו, אנחנו מחויבים להרוג אותו!

אבל בכל זאת אסור לנו להתנהג עם האויב באכזריות כל כך עד שלא מכירים שהוא בן אדם כמו שעשו הרבה עממים אחרים. ואיפלו היום יש אנשים ומדינות שמתיחסים עם אויביהם אכריזות וברבריות אפילו היום.

אכן מה יכול פרשת מלחמת רשות ובעיקר פרשת האשה השבויה מלמד אותנו במלחמה נגד היצר הרע?

כמו שצריכים מעמץ רבה לנצח נגד פיתויים שעומד נגד החייל, אנחנו גם צריכים להתגבר נגדהיצר הרע.

במשנה א' פרק ד' באבות יש לנו המאמר המפורסם של בן זומה

בן זומא אומר: ... איזהו גיבור? הכובש את יצרו. שנאמר טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר (משלי טז, לב)...


על המשנה הזאת היה הרב סקס אוהב לצתת את פירוש אבות דרבי נתן - ששואל איזו גיבור שבגבורים? זה שכובש את יצרו... ויש אומרים מי שעושה שונאו אוהבו.


במיוחד בחודש אלול שאנחנו עוסקים בתשובה. עלינו להתגבר במלחמה נגד היצר הרע ובמיוחד בנוגע ליחסים שלנו לא רק עם הקב"ה, אלא גם בין אדם לרעהו. על הפסוק בשיר השירים – אני לדודי ודידי לי שהוא מסמל ראשי תיבות אלול, אומר חז"ל שזה זמן לחזק היחסים שלנו עם הקב"ה ובין איש לרעהו.


הרמב"ם בהלכות תשובה אומר לנו שזה הזמן לבקש סליחה מאלו שפגענו בכל דרך שהיא. זה חלק חשוב במלחמה נגד היצר הרע – ובמיוחד להתייחס עם אלו שפגענו בין שבגוף, בין ברגישות או בין שבכבודם. וכך כמו שאנחנו למדנו שחייבים לשמור על כבודה של האשה השווייה, וכן אנחנו חייבים לשמור על כבודם של כל אחד ואחד.


4 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Extremism spreads contempt

Like many people I was horrified at the end of Yom Kippur by the news of the events at Dizengoff Square in Tel Aviv when extremist leftists attacked those who were praying in an area which separated

The minhag of saying the Azharot on Shavuot

Shavuot does not have any specific Mitzvot apart from the usual Mitzvot of Yom Tov. Yet, there a number of Minhagim which distinguish Shavuot such as eating cheesecake, learning through the night, dec

Free speech has its limits

This morning I heard the most terrible news on Israel Radio. There is a planned demonstration against Israel outside the Israeli Embassy in Stockholm, Sweden in which they plan to burn a Torah Scroll.

Comments


bottom of page